15-55

אחר הצהריים בבית, הראש כבר מסתובב לאחר שצללתי כמה שעות לאתרי אינטרנט של ג'ובים למיניהם
שלחתי עשרה קו"ח . מחכה לצלצול...
עוד מעט נצא קצת לכיכר
יש הום בתל אביב הפנינג לילדים, עם כוכבי הילדים, בלונים והפתעות.
אני אקח את שניהם באוטובוס להמנע מהפקקים+חניה שאף פעם לא קיימת בת"א.
הספר כבר גמור, צריכה פוש אחרון לסגור ולשלוח לדפוס למספר עותקים, יש תחושה של ריקנות , כי הספר הזה שאב ממני כוחות
הצילומים והטקסטים קשים לי עדיין, הייתי רוצה כבר להיות אחרי ההפקה שלו.
ואולי זה תמיד ככה כשאת מעורבת רגשית בנושא.
עוד 12 יום ל"חופש"
מחר ניסע עם האיש שלי לסופשבוע ארוך, נבקר שכנים מהבית בצפון שעזבנו לפני חודש וחצי.
ואח"כ לקיבוץ להורים.
בברכת שיהיה לך קר.

16:55

אחר צהריים בבית, עוד יום של חופש עם הילדים בבית, ושיירו בי קודם שאצא שוב לאיזה גימבורי או גינת נדנדות.(אין דבר משעמם יותר מזה)

יש לנו היום אחה"צ ביקור של "סופרנני" למטרת תצפית בעקבות קושי לגידול ילדים לפי איך שנהגנו עד היום.

אז אולי כן כדאי לי להעיר את הקטנציק משנת הצהריים הארררררררררררררררררררררוכה שלו.

הגדולציק' על ריטלין שאמור להתפוגג בכל רגע.

והאיש שלי אמור להגיע בשעה מדויקת הערב לשם שינוי, עקב ה"סופרנני" שלנו.

עוד 14 יום לסוף החופש הגדול גדול הזה

אני בחיפושי עבודה ... שלחתי עד כה אולי 60 קו"ח ויצא מזה ריאיון אחד שהיה לשעות ולתפקיד לא מתאים.

דילמה:האם לוותר על החלום כמו שאמי עשתה ופשוט לעבוד במה שיש?

מרגישה שאני נאחזת בכוחות האחרונים מזה שנה שיש לי לגבי תקווה להישאר במקצוע שלי.

ולא אני לא מנתחת מוח , סתם מקצוע קטן ורגיל של עיצוב גרפי.

טוב יש לי עוד שעה, להעיר את הקטנציק, לשלוח את הברושור להדפסה ,

לסדר את הבלגן בבית+ מכונת כביסה +מה להכין לארוחת ערב?+ לחשוב מה לעשות עם 2 הקטנטנים בבית כשה"סופרנני " תגיע, או פשוט להמשיך עם לא לעשות איתם כלום מיוזמתי?